מהי מתנה? מילה זו מגיעה מהמילה נתינה. מתנה אמיתית ניתנת מכל הלב. זוהי מתנה שכיף לתת וכיף לקבל. אין מתנות שלא עושות שמח בלב ובכלל.

אירועים משמחים כמעט שמחייבים מתן מתנה (גם אם מדובר במתנה שאינה פיסית, למשל – פשוט להגיע ולנכוח ביום האירוע עם בעל השמחה, יכול להיחשב כ"מתנה", גם אם היא אינה ארוזה בנייר צלופן פרחוני וצבעוני). מסיבות שונות, כגון, חנוכת בית, ברית, ימי הולדת, מסיבת גירושין, מסיבת פרידה, חתונה, בר מצווה, בת מצווה, מסיבת פיטורין והיד עוד נטויה – כולן מהוות הזדמנות מעולה להעניק מתנה; השתדלו לנצל כל הזדמנות כזו שנקרית בדרכם להעניק מתנה.

אנו חיים בעידן בו ישנו מבחר כמעט אינסופי של מתנות שאפשר להעניק לבעלי השמחה; גם השמים כבר חדלו להיות הגבול מהבחינה הזו – עת ששון ועת שמחה. עת חתן ועת כלה.

אנו חיים בעידן בו, כאמור, המתנה לא חייבת להיארז בעטיפה יפה, ואפילו המחאה שמנה (או לא) אינה בהכרח פריט חובה כמתנה לאירוע. לדוגמא – מתנה בצורת יום כיף של עיסוי שוודי או שמן ארומאטי כו'.

עוד אודות מתנות לחתונה

מתי כסף הפך להיות סוג של מתנה מקובלת? ייתכן שאנשים הפכו "יעילים" יותר, לאחר שהבינו שמתנות הן עניין שקשה לקלוע באמצעותן לטעמו של המקבל. פעמים רבות מגיעים אנשים שקיבלו מתנות כדי להידפק על דלתות החנות, יחד עם הקבלה ולהחזיר את המתנה, להזדכות עליה ולחזור בהזדמנות אחרת, על מנת לבחור פריט אחר מתאים יותר, או שימושי יותר. במקרים רבים, מקבל המתנה לעולם אינו משתמש בזיכוי – החשוב ככסף שהלך ל"קרן הצבי"

מתנות לחתונה הוסבו לכסף בתור מתנה; כך מעניקי ההמחאה מעניקים לבעל השמחה / מקבלה המתנה, לבחור מתנה כראות עיניו. נוסף על כך, הם אינם צריכים לשבור את הראש בניסיונות אבודים מראש לנחש מה מקבל המתנה רוצה, צריך או משתוקק לקבל. כאשר מדובר על כסף, הרי שהאפשרות לעשות עמו דברים הן כמעט שאינן מוגבלות.

עשור או שניים לפנים, היה מקובל להביא מתנות לחתונה, כאשר מתנות – משמען מתנות – כנראה היה מדובר על כלים לבית או למטבח, או אולי אף… צעצועים לתינוק שעוד לא נולד. נפוץ היה הדבר שבבית הזוג הנשוי הטרי והמאושר, היו מצטברים חפצים רבים שברובם כנראה לא יעשו שימוש לעולם. כך, מארזים רבים החלו צוברים אבק – מארזי סכו"ם, מסחטת מיץ והשד יודע מה עוד.

בימינו, "מתנות לחתונה" הפך להיות שם שני לצ'קים. כך גם אין מה לטרוח לגבי סחיבת המתנות חזרה הביתה, תוך שימוש בכמה רכבים. בימינו, המתחתנים מסתפקים בתיבה עם חריץ, אליה מכניסים המוזמנים מעטפה שבה המחאה עם מיטב כספם (כאשר תקווה היא, שהסכום הרשום יכסה לפחות על מחיר הארוחה, אם לא יותר מכך).